מזוז: פיצול תפקיד היועץ יגרום נזק ודאי

היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז מתח הבוקר (שישי) ביקורת חריפה על תוכניתו של שר המשפטים יעקב נאמן לפצל את סמכויות היועץ הבא. בהרצאה בפני פורום חברה ומשפט בנווה אילן אמר מזוז: "למהלך זה יש נזקים ודאיים רבים ותועלות מאוד מסופקות"."אין לי ספק", אמר מזוז, "שהתוצאה הישירה של הפיצול תהיה החלשת היועץ המשפטי ופוליטיזציה של התפקיד". לדבריו, "היו בעבר ניסיונות ידועים למנות מקורבים לתפקיד היועץ. ברגע שסמכויות התביעה יילקחו מהיועץ לא רק שתהיה עמדה ברורה למנות 'אדם משלנו'. תהיה גם דרישה שהיועץ ימונה על ידי הממשלה בטענה שהתפקיד הבלעדי של היועץ הוא לייעץ לממשלה. ואנחנו זוכרים מהלך בכיוון כזה גם בתקופה שהיועץ עדיין היה ראש התביעה".עוד אמר מזוז, כי תוכניתו של שר המשפטים "כוללת שני סעיפים קצרים, היא תוכנית מאוד כללית שאומרת יהיה פיצול בין היועץ המשפטי לתובע כללי וכל שאר הנייר עוסק בדרכי המינוי. זה לא יכול להיקרא תוכנית. מהם הפתרונות לשורה ארוכה של שאלות"?היועץ המשפטי אמר אמר גם כי ציין בפני נאמן שסוגיית הפיצול נבחנה כבר בעבר. "אני לא מתנגד לבחינה נוספת של הנושא", הבהיר, "אבל בחינה אמיתית של נושא כל כך רגיש ומורכב חייבת להיעשות על ידי ועדה מקצועית שתגבש דוח מסודר שמציג את המסקנות המקצועיות שהם אלו שישמשו בסיס לדיון בכנסת ולא בדיון שעוסק בסיסמאות שלא נוגעות בדברים האמיתיים". מזוז אמר כי "השר לא קיבל ההצעה הזו והוא התנגד ומתנגד לבדיקה מקצועית. הוא מסתפק בהתייעצויות דיסקרטיות שערך ואיש מלב שערך ואיש מלבדו לא יודע עם מי הוא נפגש מה הוא שמע, הליך כזה לא יכול להיות הליך מספק בסוגיה כזו".בנוסף, אמר היועץ בנאומו, כי "פרקליט המדינה לא כפוף לשר המשפטים. הביקורת על תפקודו של הפרקליט מעידות על חוסר הבנת התפקיד. כשפרקליט המדינה מחליט להעמיד לדין הוא לא פועל הבשליחות השר אלא בשליחות המדינה. אדם בתפקידו כמו תפקידים ציבוריים אחרים, כאשר הוא סבור שננקטת יוזמה שעלולה לפגוע קשות באינטרס הציבורי, מחובתו להתריע על כך והוא מצא לנכון להתריע על כך גם בכתב".מזוז אף הבהיר בתום נאומו כי לא יסכים להאריך את כהונתו, גם אם שר המשפטים יסכים לוועדת בדיקה בנושא פיצול סמכויות היועץ הבא. "שש שנים זה מספיק ואשאיר עבודה לבא אחרי", אמר.

גם יו"ר הכנסת ראובן ריבלין התייחס מוקדם יותר לוויכוח הציבורי על פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה. בהרצאה בפני הפורום אמר ריבלין, כי "יתכן בהחלט שיש לבחון מחדש את המודל הקיים, ברוח ההצעה המתונה של 'קדימה' - לפצל חלקית את תפקיד התובע, ולמנות תובע מיוחד לטיפול בנבחרי ציבור ובשחיתות שלטונית". ריבלין הוסיף כי "ייתכן שמצעד המורשעים והנאשמים בשחיתות שלטונית בשנים האחרונות הפכו את הדבר לתופעה, שלא מאפשרת להותיר את המודל הקיים של תפקיד היועץ המשפטי על כנו".ריבלין התייחס גם לוויכוח שעוררו חוקי המשילות וחוק מופז וקרא לכונן חוקה בישראל. לדבריו, כינון חוקה הוא הפתרון האמיתי ליציבות ולכללי משחק פרלמנטרים ברורים. בנוסף תקף ריבלין את "מחלת המשפטיזציה" בישראל, שלדבריו דרדרה את הדיון הציבורי לרמות ציניות. "נוצרה דת חדשה, שניכסה לעצמה את כל החכמה, אמות המידה, שיקול הדעת והשכל הישר והפקידה אותם בידי כוהניה, היועצים והממסדים המשפטיים", אמר יו"ר הכנסת. "פעם, הם חיוו דעתם רק בשאלה מה חוקי ומה אינו חוקי. כי לא הכול היה שפיט, לא הכול תועל לשאלות משפטיות, ובני אדם מן השורה, ואפילו פוליטיקאים, הפעילו גם הם כלים כגון שכל ישר, היגיון, סבירות והגינות. אבל המצב ה'דמוקרטי מדי' בא אל קצו".עוד אמר ריבלין, כי "אדם מן השורה כבר איננו רואה את עצמו כפוף לנורמה כלשהי אם איננה הנורמה המשפטית הצרה. מאחר שהנורמה המשפטית נקבעת על ידי הממסד המשפטי וכוהניו". לדבריו, הסכנה בכך היא "שהאדם הפשוט עצמו פטור אם כך מכל נורמה אחרת, די שלא נקבעה על ידי אותם כוהנים. נמצא, כי כל מה שאיננו בתחום האיסור המובהק, המשפטי ובר האכיפה - נחשב כמותר לכתחילה, ככשר מעיקרא, אף אם צחנתו נודפת למרחוק. אמור מעתה: אם אין בנמצא איסור משפטי בר אכיפה, הרי שהכול מותר, ולעזאזל עם הנהוג, המקובל, הסביר וההגון".